יום שבת, 26 באפריל 2014

170. רכיבת הכנה ל 1200

שלום,

הסיפור שלי של רכיבת הכנה ל 1200.


הכל התחיל בברווט 600.
קצת לפני הברווט, בתדרוך לרוכבים החדשים, אמרתי שברווט 600 זו הזדמנות מצויינת לתרגל רכיבה רב-יומית שכוללת שינה.

בזמן הברווט, רונן היה מהיר מספיק בשביל לסיים את הברווט ללא שינה,
ושוקי ניסה תאוריה של לרכוב 600 ללא שינה, במטרה שב 1200 הוא יעצור ל 10 שעות, וירכוב עוד 600.
שניהם אכן סיימו את ה 600 ללא שינה משמעותית, אך הרגישו שהם "פיספסו" את החוויה של רכיבה לאחר שינה.

אז הוחלט לקיים רכיבה בת יומיים, עם תירגול של שינה בלילה.
בהתחלה הצעתי רכיבה מאזור מצפה רמון לאילת וחזרה, לפי מסלול ברווט 1200 המתוכנן,
אך הלוגיסטיקה הכתיבה את המסלול שנבחר:
יום שישי: דימונה, מצפה רמון, צומת ציחור, צומת מנוחה ("כושי") וחזרה באותה דרך. 
יום שבת: דימונה, צומת הערבה, מצדה-מזרח, צומת זוהר, צומת חתרורים, צומת צפית, דימונה

עליי הוטל לארגן את הלוגיסטיקה.
בגלל החג, לא הצלחתי לארגן מקום לינה בדימונה. בירוחם כן הצלחתי, והוחלט להזיז את נקודת ההתארגנות לשם.


יצאנו ב 09:30. בקטע עד שדה בוקר היה בסדר, ורכבנו ביחד. היה קצת חם, ובשדה בוקר שאלתי אם לעצור כאן, בעבדת, או אפשר למשוך עד מצפה רמון.
רונן ענה שהמים יספיקו לו עד עבדת, ושם עצרנו.
ביציאה, טיפסנו למעלה, לעתיקות, וירדנו חזרה והמשכנו. היה נחמד.
עד מצפה רמון עוד היינו ביחד, ושם עצרנו להצטיידות לקראת הקטע המדברי הארוך.

ביציאה, שוקי ביקש לעצור בתצפית המכתש, ובכניסה הוא הודיע שיש לו פנצ'ר.
אז יצא שבזמן שהוא תיקן את הפנצ'ר אנחנו נהנינו מאחד הנופים הייחודיים בעולם.

במכתש היתה רוח פנים קלה, והורגש עומס חום.
בירידה משדמה למישר רונן רכב ראשון, ובאחד העיקולים, במהירות של כ 60 קמ'ש, חצו את הכביש שני עופרים, במרחק של כ 20 מטרים לפניו.
חווייה די מפחידה!

במישר היתה רוח פנים חזקה, ורונן היה מקדימה, אני אחריו, ושוקי אחריי.
רונן אמר שהגרמין שלו מודד 44 מעלות. אני אמרתי שזה מרגיש לי כמו קצת יותר מ 30 מעלות.
רונן רכב מהר מאוד, ושוקי ואני התקשינו להיצמד אליו.
יכולנו, אך זה "עלה" לנו.
אמרנו לו שנמשיך בקצב שנוח לנו, ורונן המשיך בקצב שלו.
במעלה פארן הרגשתי שחם מאוד. עצרנו למעלה להצטלם.
רונן חיכה לנו בצומת ציחור, ומשם ועד צומת מנוחה היתה רוח גב בירידה, ורכבנו מהר.

הגענו לשם קצת לפני 16:00, בשיא החום, והחלטנו להישאר שם עד 17:00.
שאלנו נהגים מה הטמפרטורה שהם מודדים, וקיבלנו תשובות של 40-44 מעלות.

כשיצאנו משם היתה רוח דרומית חזקה מאוד.
רונן אמר שזה "יטיס אותנו" בחזור. אני עניתי ש"יכול להיות שבגב ההר יהיה אקלים שונה"...

עד צומת ציחור היתה רוח פנים קלה.
ושם, בעיקול ימינה, לכיוון צפון, היתה רוח פנים לא חלשה.
כרגיל, רונן ברח בעליה ממתקן קצאא, וחיכה לנו במישר.
שוקי ואני רכבנו בקצב שלנו, חוסכים באנרגיה.
את רוב המישר רכבנו עם רונן, שלמעננו לא רכב מהר מדי.

שוקי אמר שנגמרו לו המים בבקבוקים שעל האופניים, ועצרנו כדי שיעביר מים מהתיק לבקבוקים.
רונן המשיך, ואנחנו ניצלנו את ההזדמנות להתארגן ללילה.
את שדמה טיפסנו בחושך. למעלה, כצפוי, ראינו את מצפה רמון מרחוק.

היתה רוח פנים חזקה, ולא הצלחנו לפתח מהירות בירידות.
בירידה לנחל רמון, בשיא הכח, הגענו ל 14 קמ'ש.

בתחילת מעלה העצמאות הרגשתי כאילו מתחילה לי התכווצות שרירים.
עצרנו לכמה רגעים, והמשכנו.
בקטע הישר שאחרי הסרפנטינות לא היתה רוח פנים, וזה היה אחד הקטעים הבודדים ברכיבה הזו ללא רוח פנים.

למעלה, מתחת לגשר הולכי הרגל ציפינו לרוח פנים, אך איני זוכר רוח חזקה כזו.
נאלצתי לעמוד על הפדלים, בהילוך הכי קל שלי, וזה לא היה קל.

פגשנו את רונן ב"מנטה," והוא אמר שגם הוא הרגיש התחלה של התכווצות לפני מעלה העצמאות, והוא גם עצר לכמה דקות.
לפי הדגלים רוח הפנים היתה חזקה מאוד. השעה היתה 23:00, ולפנינו היו עוד כ 50 ק'מ עד למיטה בירוחם.
אני אמרתי שזו אחת הרכיבות הקשות שרכבתי בישראל.
רכבנו קצת יותר מ 200 ק'מ, בזמן של 12:30 שעות, שבעיני זה הישג מדהים, בהתחשב בתנאים הקשים של המסלול (חום ורוח פנים חזקה.)

שלושתנו היינו עייפים, וניסינו לארגן מקום לינה במצפה רמון.
צלצלנו ל"אחד ממלונות האופניים שם" (...) אך נענינו ב"מצטערים, מאוחר לנו מדי לקבל אתכם"
בסוף הישועה נמצאה בעזרת מלאכית בת מלאכים.

לפני שנרדמנו, ב 00:00, אמרתי ש"נישן 4 שעות," וכיוונתי שעון מעורר.
כשהוא צלצל ב 04:00, חיכיתי כמה דקות במיטה, וכשלא שמעתי אף שעון מעורר אחר, כיוונתי את השעון ל 05:00.
ושוב, לא נשמע אף שעון מעורר אחר, אז המשכתי לישון.
ב 05:30 רונן העיר אותנו, אחרי שהתעורר ב"יקיצה טבעית."

ב"מנטה" דיברנו בינינו ואמרנו ש"רכיבה של 50 ק'מ גם מדמה רכיבה אחרי שינה" (למרות שישנו הרבה...)
רונן "ברח" לנו די בהתחלה, ופגשנו אותו בכניסה לירוחם. 17 דקות אחריו.
הוא שאל אם אנחנו רוצים להאריך קצת, אבל לא חשבנו על מסלול מתאים, וגם היינו כבר במוד של סיום הרכיבה, אז רכבנו לאוטו ונסענו הביתה.


תובנות:
ברווט 1200 לא יגיע לאילת. זה מאוד קשה גם בלי רוחות פנים, ואם תהיה רוח פנים - לא יהיו הרבה רוכבים שיסיימו בהצלחה...

עדיין צריך לרכוב: דימונה, הערבה, מצדה-מזרח, זוהר, חתרורים, צפית, דימונה.

טל.

6 תגובות:

  1. כל הכבוד!
    נשמע כמו רכיבה מאתגרת. ביום שישי היה חום מטורף.
    ואני יכול לנחש על איזה "מלון" מדובר

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה!
      כן, זו היתה אחת הרכיבות הקשות שעשיתי.
      הרוח בשילוב החום כתשו אותנו לאורך כל היום.

      לא ניסיתי להסתיר את פרטי המלון באופן מיוחד...

      טל.

      מחק
  2. אז המסלול של ה1200 לא סגור עדיין?

    השבמחק
    תשובות
    1. די סגור.
      השינוי האחרון לא משמעותי מדי.

      אני רוצה לעשות עוד רכיבה אחת, לדגום חלק אחר מהמסלול, ואני חושב שזהו.

      טל.

      מחק
  3. אשמח לדעת מה המסלול הסופי ואם מצאתה כבר תחליף לאפניים שנגנבו ממך במצפה רמון.

    השבמחק
    תשובות
    1. כשהמסלול יועלה על הכתב - הוא יפורסם.
      שלא כמו בשאר הברווטים, המסלול של ה 1200 יפורסם מראש.

      עדיין אין התקדמות עם אופניים חדשים בשבילי.
      יש לי איזה דגם שאני רוצה, אך טרם הזמנתי.

      טל.

      מחק