שלום,
אחד הגורמים המשפיעים ביותר על רכיבות מעל 600 ק`מ הוא כמות השינה.
כתבתי בעבר על הנושא הזה.
אחת התופעות הנפוצות אצל רוכבים היא החזיונות.
זה לא כמו ב trainspotting, או ב Yellow Submarine, זה יותר קרוב לדז`ה וו.
ב PBP זה קורה בד`כ בלילה השלישי. לי זה לא קרה ב PBP.
דוגמא להזיות ב PBP, מסיפור של אחד הרוכבים:
בצומת באחד הכפרים, הוא נאלץ לבצע עצירת חרום, כי עדר של פילים חצו את הכביש ממש מולו.
הוא
חיכה שהם יעברו, אבל אחרי זמן מה, הוא ראה שהפילים עומדים ולא זזים. אחרי
עוד קצת זמן שהוא מחכה שהפילים יזוזו, הוא פתאום קלט שהוא עומד מול שיח
גדול בגדר של בית בצד הדרך.
ב 1001 Miglia Italia היו לי כמה חזיונות. למשל:
בטיפוס
ל Passo Pianazze, במעבר השלישי חשבתי שאני רואה את בריטי_1 לפניי. זה לא
הגיוני, כי עקפתי אותו קודם, והוא גם אמר שיעצור ל Power Nap. זה היה
תמרור.
כמה דקות אח`כ, חשבתי שראיתי את בריטי_1 ואת בריטי_8 עומדים ומחכים לי, ששוב לא יכל להיות, כי שניהם היו מאחוריי. זה היה שיח גדול.
עוד דוגמא: בדרך לקונטרול האחרון, רכבתי ביחד עם בריטי_8.
היו כמה צמתים, רחובות, ופניות ש"הכרתי." זה היה דז`ה וו.
צריך להכיר את התופעה, ולדעת שהיא קורית (בזמן אמת!) כי אחרת אפשר להתברבר בקלות, למשל לקחת פניה "מוכרת," אך לא נכונה...
- -
הבוקר הגעתי לנחשון ב 05:30. הייתי ראשון.
חנה לידי רכב קטן, של שני רולריסטים (ככב קוראים למחליקי רולרבליידס?)
אחד מהרולריסטים נכנס פנימה, אני הרכבתי את האופניים, והשני שאל אותי אם יש לי פלייר. התרוממתי במהירות. הייתי בטוח שזה היה נועם שדיבר. לא היה לי פלייר, והוא לא רצה מפתח אלן.
רוב הרכיבה חשבתי על נועם, ולכן החלטתי לחרוג ממנהגי, ולכתוב פוסט היום ולא להתחיל ממש לפני הרכיבה הגדולה הבאה...
התחלתי לרכוב לכיוון שמשון.
אחרי תעוז-תרום רובי קרא לי מאחורה. רכבנו ביחד עד יער הנשיא.
הוא אמר שהוא עושה צובה עם חבר, ואני תיכננתי לעשות את נס הרים "ועוד משהו." רובי קבע עם החבר שלו ביער הנשיא, ושם נפרדנו.
רכבנו
ביחד, ולפני סוף העליה חשבתי שאני רואה ראש של מישהו מעבר לשיא הגובה
(קסדה מנצנצת באור שמש ראשון, או משהו כזה.) לא אמרתי כלום, כי לא הייתי
בטוח שזה אכן זה.
זה לא היה החבר של רובי. בכל אופן, אני מתנצל בפני רובי שמחשבותיי נדדו ב 2 ק`מ שרכבנו ביחד...
נחזור לנועם...
יצא לנו לרכוב בכמה רכיבות משותפות, אבל רק פעם אחת ביחד באמת.
זה היה בטיפוס לחרמון (מתישהו בשנה האחרונה, אחרי הניתוח שלו.) טיפסנו ביחד ודיברנו כל הדרך.
נועם היה רוכב יותר חזק ממני במרחקים הקצרים (עד 400 ק`מ.)
בעיני, נועם היה "שחקן נשמה."
הוא גם שיחק "לבד," וגם כחלק מ"קבוצה."
יש המון דוגמאות לשתי הצורות.
אני רוצה לזכור דוגמאות מחלק מהברווטים, בהם נועם השתתף:
*) בברווט 400 הראשון של 2007 נועם ורפי רכבו ביחד.
בעצם, נועם רכב עם רפי, כי הם לא רכבו בקצב קבוע. פעם הם היו מקדימה, ופעם מאחורה (מי שמכיר את רפי מבין על מה אני מדבר...)
כשרפי פרש לפני צומת טללים, נועם המשיך איתנו.
בשדה בוקר נפרדנו מרכב הליווי (ורפי,) ונועם רכב איתנו. אחרי כמה מטרים נועם עצר ופרש.
*) בברווט 400 השני של 2007, נועם רכב עם רפי ואיציק.
איציק שמר עליהם, והם לא עשו שטויות ורכבו כמו שצריך.
*) את ברווט 600 של 2007 נועם ורפי רכבו לבד.
לטעמי נעשה מזה קרנבל גדול מדי, עם הרבה מוזמנים, מה שלא תרם לרכיבה בקצב קבוע.
כמו שכתבתי, בעיני, נועם היה שחקן נשמה.
עכשיו הלך השחקן, והוא לא יעלה עוד בת שחוק על שפתותינו, ונשארה הנשמה.
ת.נ.צ.ב.ה.
- -
זו היתה רכיבה ראשונה שלי מאז רכיבת הכפרות של 2008 (לפני כשבוע וחצי.)
אני שמח שעדיין יש לי קצת כושר אחרי איטליה.
שברתי את השיא שלי בנס הרים, וגם בבר גיורא.
תודה לרוכב עם אופני Gios כחולות (וחולצת Gios כחולה כמובן, עם משאבה קטנה (טופיק?) בכיס האמצעי.) שרכב איתי בין שמשון לנחשון.
- -
עדכונים
19/10/2008:
נזכרתי בעוד רכיבה עם נועם.
אחרי ה PBP, כחלק מהסקת המסקנות האישית שלי, וברצוני בהצלחה של עוד רוכבים ישראלים, החלטתי לרכוב 200 ק`מ כל חודש, ולפרסם את זה בקומונה ובפורום.
נועם הצטרף לרכיבה של נובמבר 2007. הוא היה עם אופניים חדשים, ועם תחילת הרכיבה היו לו בעיות בגלגלים.
הוא החליט לא לחזור לביתו, אלא להישאר איתנו, וללוות אותנו עם הרכב.
טל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה