יום שני, 11 בספטמבר 2006

19. סיכום ברווט 200 שנת 2006

שלום,
פוסט ראשון מבין שלושה, על הברווט הראשון בישראל מזה 2000 שנה (להגיע מפיתום ורעמסס ליריחו ב 40 שנה לא נחשב בעיני Randonneuring, אלא Touring.) 

לגבי איזכורי השמות: אנשים שאני מכיר באופן אישי יאוזכרו בשמם (למעט אלו שביקשו שלא להיות מאוזכרים בשמם.) אנשים שאינני מכיר (בגלל שלא אמרו לי שלום אף פעם כשעקפו אותי) יאוזכרו בשם המשתמש בתפוז.
- -
ההתחלה היתה טובה. הייתי אומר אפילו "טובה מאוד." אמיר אביצור היה אבא טוב שדואג לילדיו, ויורם גלבוע עם התלהבות ואנרגיות שאיננו מורגלים בהן.
מעט לפני הברווט אמיר פרש מניהול ואחריות כלשהי, והותיר את המגרש ליורם לקטוף את הפירות, ולהנות מאור הזרקורים.
לפי התקנות של המועדון של פריז, המארגנים צריכים לעבור בעצמם על המסלול. וכך יצאו להם המארגנים שבוע לפני, ל"רכיבה היסטורית."
מצחיק לקרוא היום את השרשור הדן באותה רכיבה.
נראה לי ש "גדי רותם" היה רציני בתגובות שלו. או שהוא לא מכיר את יורם (ש"קצת" התעקש...) או ששיעמם לו. "חלושעס" נראה מפרגן (עד ה 400 הוא כבר ישנה את דעתו...) ועוד כמה מילות עידוד, בינהן בלטה זו של דרור אוברמן בעל הלב הרחב, וגם "abgilat" מצא לנכון לכתוב.
למיטב ידיעתי, הוא המאמן היחיד שהתייחס לברווטים (חלקית - רק ל 200) באופן פומבי. אשמח אם תמצאו איזכורים של מאמנים נוספים.
עוד מאמן מהצפון לא מצא לנכון לכתוב על כך בפומבי (שוב, אשמח אם מישהו יתקן אותי,) למרות שכמה רוכבים מקבוצתו פעילים באופן רציני בסצנת ה Randonneuring בארץ.
לגבי מאמנים אחרים - שוב, אשמח אם יימצאו איזכורים פומביים ליחסם לברווטים.

מבין השרשורים המסכמים, אני רוצה לאזכר את השרשור הזה, וגם את השרשור הזה.

למי שרוצה להיזכר עוד, יש תמונות של אבנר מהנקודה הראשונה, ושל ענת מהנקודה השניה.
קיימים עוד כמה שירשורים רלוונטיים, בעמודים 229-231 בארכיון של הקומונה של יורם.

- -

את הסיפור המקורי שלי אפשר למצוא כאן. אני אחזור עליו כאן, בשינויים מועטים. מותר להשוות גירסאות.

בשלוש מילים - אפשר עם Brompton!

ובקצת יותר מילים:
בקושי הצלחתי להירדם בלילה לפני.
לא היה לי ספק בקשר לאמינות של האופניים.
לא הייתי בטוח לגבי הכושר שלי.
סך הכל אני רוכב כבר תקופה נכבדת של חודש וחצי (לא כולל רכיבות עד גיל 11)
עשיתי שתי רכיבות של כ 100 ק`מ כל אחת, ואפילו עשיתי "אימון עליות" (רחוב השניים בגבעתיים, שלוש פעמים רצוף...)

היציאה ב 5:20 היתה מדהימה. חושך מסביב, עיירה ישנה, ו 15 רוכבים עם פנסים ונצנצים מסוגים שונים רוכבים לאיטם בשקט.
בכביש 70 נוצר נחש ארוך.
הם נסעו לאט לטעמי (למרות שיורם יעץ לי לשמור כוחות להמשך,) אז התקדמתי במעלה הנחש, עד הראש.
בבת שלמה עקף אותי משה נשר בקאדנס כזה מהיר שקשה היה להבחין ברגליים שלו, כמו מאוורר מהיר. עד אלייקים עקפו אותי עוד אחד או שניים (סמי, ודני מור?)
בירידה ליוקנעם הדבוקה הדביקה אותי.
בין יוקנעם למגידו רכבנו בפלוטון.
ברמזור האדום במגידו חיכינו לפחות 8 רוכבים!

בכביש הסרגל שוב נראה לי שרוכבים לאט מדי לטעמי, ושמרתי על מהירות של 35 קמ`ש, אז ברחתי לפלוטון.
בפניה ימינה בצומת הסרגל סמי עמד בצד עם פנצ`ר, מנסה להוציא את הפנימית.
נופפתי לו לשלום (מצטער שלא עצרתי, הוא גם לא סימן לי שהוא במצוקה נוראית) והמשכתי (בדיעבד נודע לי שהוא איבד דקות ארוכות הנסיון להוציא הפנימית.)
הכביש עד הגלבוע היה מלוכלך ומלא בוץ, וענפים, ומה לא.
לפני הפניה ימינה לגלבוע הדבקתי את דני מור, שעצר מדי פעם. הרגשתי לא נעים שלא עצרתי קודם, אז האטתי ושאלתי אם הכל בסדר?
דני: "מלא בוץ"
אני: "כן, גם לי האופניים התלכלכו"
דני: "זה עושה לי רעש"
אני: "אני אמשיך ככה ואנקה בברזיה בגלבוע"
ונפרדנו לשלום.
בהמשך הרכיבה הלכו לדני כמה שפיצים. למזלו, היו לו כמה שפיצים ספייר, כולל מפתח, מה שהציל לו את הרכיבה.
דוקא תכננתי לעצור בברזיה, אבל לא ראיתי אחת צמודה לכביש, ולא היה טעם לרדת לבוץ (ולהתכסות מחדש בבוץ אחרי הניקוי בברזיה.)
הגלבוע היה שקט. לא היתה אפילו מכונית אחת. היתה פרה אחת צמודה לכביש, עם חופן עשב בפה, נהנית מהחיים.
באחת העליות נשברתי (ההילוך הכי קל שלי הוא 40 אינטש, או 3.23 מטרים. קצת גבוה) והלכתי ברגל (חשבתי: 8 קמ`ש ברכיבה, 5.5 קמ`ש ברגל, לא ביזבוז זמן גדול.)
כשהגעתי לנקודת הביקורת, שאלתי את אבנר "שלישי?" הוא ענה "שני!"
נשארתי כמה דקות לנוח, ואז הגיע דני מור.
הוא המשיך מיד, ואני עוד דקה שתיים אחריו.
עקפתי אותו כשהוא עצר בתחנת הדלק למטה.
בפניה לנאעורה עצרתי לנוח קצת לפני העליות, ואז הוא עקף אותי.

בפניה ימינה לכביש 65 עצרתי בתחנת אוטובוס לאכול סנדביץ`.
הגיע רוכב (עפר הבר?) תוך כדי שהוא מסתכל בסיפור הדרך. הוא נראה לא בטוח בכיוון.
צעקתי אליו "כן, זה בסדר, תמשיך ישר!"
רכבתי כ 200 מטר אחריו עד צומת גולני.

בצומת גולני - ענת פתחה שולחן. היה עוד רוכב (עפר הבר?) , וכולנו הצטלמנו.
מילאתי מים וישבתי לנוח איזה 20 דקות.
חייל חיכה בתחנה.
חייל: "כמה עלו האופניים?"
אני: "2000 ש`ח" (נשמע לי סכום סביר כתשובה)
חייל: "כל כך הרבה בשביל חת`כת ברזל?"
אני: "לא רק ברזל! גם גומי ופלסטיק!"
ענת (לוחשת לי): "אם הוא היה יודע כמה עולות האופניים מקרבון שהיו פה הרגע..."

ואז מארק הגיע. שוב תמונות.
הסתכלתי בשעון. 110 ק`מ, ויש די הרבה זמן, אז עכשיו יותר עצירות!
יצאתי לדרכי, מארק נשאר.
בין גולני לצומת המוביל רוחות איומות. צדקו החזאים.
קצת לפני המוביל עצרתי לעוד סנדביץ`.
כשסיימתי, מארק הגיע ושאל אם הכל בסדר.
מהמוביל רכבנו ביחד. בחלק מהקטעים אמרתי שזה מהיר לי מדי ואני מאט, והוא היה מאוד נחמד והאט גם.
באלונים נפרדנו - עצרתי לקפה, אבל המאבטח בכניסה למקדונלד`ס לא נתן לי להיכנס עם האופניים - הפסד שלהם.
עצרתי בשלוש המשאלות. המוכר לא הסכים לקבל כרטיס אשראי בשום מקרה, אז נאלצתי לפרוט שטר ו"להיתקע עם מטבעות."
בואדי ערה ירדתי והלכתי פעמיים בשתי העליות.
בכפר קרע המוכר היה אדיב, וסימפטי למצב...
עצרתי לכמה דקות ואז הגיע רוכב אחד נחמד (יוסי פלדמן.)
עוד קצת אחריו והגיעה הדבוקה.
יצאתי לדרכי וכולם עוד היו בכפר קרע.

לא הייתי בטוח איפה צומת חנה, אז נכנסתי בצומת קילומטר לפני ושאלתי את מוכר הפרחים שם. הוא לא האמין לי שרכבתי כבר יותר מ 180 ק`מ.

בעליה לזיכרון שוב ירדתי והלכתי.
הרוכב הנחמד (יוסי פלדמן) שפגשתי בכפר קרע עקף אותי.
חייכתי אליו, ושמחנו שנינו שאנחנו כבר כמעט בסוף.

בזיכרון שימחה וששון, רוכבים מגיעים אחד אחרי השני.

סיכום אישי שלי:
תיכננתי לעשות את ה Brevet ב 12:30 שעות (שעה ספייר לבלת`ם,)
ויצא 11:20 שעות.

- -

כדי להעצים את העובדה ש"כל אחד יכול לעשות Century" (בארה`ב, 100 מייל,) אספר עוד קצת על הציוד בו השתמשתי.
האופניים היו ברומפטון "כמעט סטנדרטי."
כלומר - רק Chainring אחד (50) מקדימה, פדלים שטוחים. השינויים היחידים היו להחליף את האוכף (ל WTB הכי פשוט) ואת הגריפים (לפשוטים, אבל רחבים.)
מפאת הקור, רכבתי עם פליס על חולצת הרכיבה. לא היו לי שרוולי רגליים, אז רכבתי עם מכנסי טיולים (מעל תחתוני רכיבה,) ונעלי ריצה רגילות.

מסקנות:
1) הרף הוצב גבוה מאוד. גבוה מדי.
2) זו היתה הרכיבה הראשונה מסוג זה לרוב האנשים, והם לא הפנימו שהם צריכים להיות מסוגלים להסתדר לבד.
3) יש לדעת היכן יש מקומות (Bike Friendly) להצטיידות.

טל.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה